על פיתוח תוכן, שינוי הרגלים ומודל TPACK ללמידה מקוונת:
בתפקידי האחרון כמחנכת ומורה מקצועית, נאלצתי גם אני, כמו כל עמיתיי לעבור ללמידה מקוונת ולאמץ גישה פדגוגית-טכנולוגית חדשה ללימוד תוכן שהתרגלתי להעביר אותו באופן פרונטלי. כחלק מחיפושי המשמעות והדרך שלי בלמידה המקוונת, הבנתי די מהר שאי אפשר להעתיק לחלוטין את ההתנהלות הפרונטלית לשיעור מקוון אלא צריך להפעיל מחדש את החוש החינוכי הזה של מורות ומורים, שמגדיר את ההסתכלות שלנו על שיעור מיטבי מחדש.
שינוי הרגלים
מניסיוני, הרבה פעמים לאנשי חינוך בכל הרמות יש חשש מובנה מלשנות את האופן שבו הם מלמדות ומלמדים. מצד אחד אפשר להבין את זה- לכולנו קצת קשה לסגל לעצמנו הרגלים של שינוי, בטח כשמדובר באופן העברת החומר שכבר הוכח בעבר כמוצלח. מצד שני, השינויים המהירים בעולם הלמידה שהתרחשו בששת החודשים האחרונים מאלצים את כל מי שרוצה להישאר רלוונטי/ת לשנות ולהשתנות. אגב, השינוי לא חייב להיות דרמטי: חלק משיטות העברת החומר שעבדו באופן פרונטלי יכולות לעבוד בעולם החדש, הן פשוט צריכות לעבור התאמה לסיטואציה הנוכחית, בשימוש בכלים טכנולוגיים שונים. במקרה הזה, כמו בכל פרוייקט חינוכי ששונה מלמידה פרונטלית אני חושבת שמה שצריך להוביל את החשיבה החינוכית הן שלוש שאלות:
מה התוכן, הידע והמיומנויות שהשיעור צריך להעביר?
מה הוא אופן ההעברה המיטבי שעונה על ההיבטים בשאלה הראשונה?
מה הכלים הכי טובים לתמוך באופן ההעברה שבחרתי?
השאלות הללו מתמקדות במהות של הדבר שנרצה להעביר וכשהתשובות לשאלות הללו ברורות יותר, קל להבין אלו שינויים צריכים להתקיים. השילוב של התשובות שלנו לשאלות הללו, לצד היכרות מיטבית עם קהל היעד ועם כמה שאנחנו מרגישים/ות בנוח עם כלים טכנולוגיים - יהיו המפתח ליצירת שיעור מקוון מיטבי.
התהליך הזה, שהרבה פעמים אינטואטיבי אצל אנשי ונשות חינוך, הוגדר במודל TPACK המציע גישה הוליסטית יותר בבחינת ההתאמה בין תכנים פדגוגיים, השיטה והכלים שאפשר להפעיל כדי לשלב ביניהם. פשוט וקלאסי - אך נכון לכל תוכן.
להרחבה על מודל TPACK:
את/ה לא לבד
להבין מה הדרך הנכונה עבורך כאשת/איש חינוך בעולם חדש ומקוון היא לא תמיד דבר קל. אצלי, התהליך הזה לווה בהרבה מאד התנסויות שהעמידו במבחן את התפיסות הכביכול מובנות שהיו לי על איך צריך להתנהל שיעור, ומה תפקידי כמורה בתוך השיעור. זה בעצם די מרתיע, כשחושבים על זה לעומק - ביליתי מספר שנים בלבנות את הפרסונה החינוכית שלי ואת מאגר השיעורים שלי, והנה הגיע המשבר וטרף את הקלפים. זה קשה להמציא את עצמנו מחדש, במיוחד בעולם של חוסר וודאות נקודתי (האם יש בכלל לימודים או אין? האם אקבל משכורת או לא?) או מתמשך (האם ככה תיראה הלמידה מעתה? אילו עוד שינויים המצב הזה יצריך מאיתנו?). העניין פה, שבליל התחושות וחוסר הוודאות בסופו של דבר לא משנים את מה שקורה בשטח: יש מציאות חדשה, ויהיו אשר יהיו הגלגולים העתידיים שהיא תעבור, היא כאן כדי להשאיר במתווה כזה או אחר.
ברגעים כאלו אני מנסה לשאול את עצמי, מה הכלים הנוספים שעומדים לרשותי, כדי להתמודד עם הסיטואציה הזו?
את/ה לא לבד #1
התייעצויות ושיתוף כדרך חיים: כשאני נתקלת בסיטואציה חינוכית חדשה שאני לא לגמרי מבינה איך נכון לנהל אותה, הדבר הראשון שאעשה יהיה להתייעץ עם הסובבים והסובבות אותי: התלמידים/ות שלי, עם הצוותים החינוכיים השונים שמקיפים אותי, עם חברים וחברות במדיות חברתיות שונות. למשל, בתקופת הסגר פתחתי קבוצת וואטסאפ יחד עם מספר תלמידים/ות מכיתת החינוך שלי בשם: "גיבוש כיתה אונליין". בקבוצה הזו חשבנו יחד על פעילויות גיבוש שאפשר לעשות לכיתה במהלך השבועות של הסגר. בנוסף, רציתי לקיים שיחות אישיות עם תלמידים/ות במהלך התקופה ולא ידעתי מה נכון ואיך נכון לשאול. אז פתחתי את זה לדיון במדיה חברתית, דבר שהוביל לעשרות הצעות מצויינות שסייעו לי רבות בבניית "האני מאמינה" שלי לשיחות אישיות בתקופה הזו. אגב, אפילו כתבתי על זה בעבר: שיחות אישיות בתקופת הלמידה מרחוק.
הנקודה בהתייעצויות האלו זה להבין שלא תמיד יהיו לנו את התשובות המלאות בתקופות כאלו של חוסר וודאות, אבל שאנחנו לא לבד בסירה הזו. האנשים שסובבים אותנו יכולים להיות מכפיל כוח לאינטואיציות הראשוניות שלנו.
את/ה לא לבד #2
איך נתגבר על חששות טכנולוגיים? במהלך התקופה של הלמידה מרחוק קיימתי שיחות רבות עם מחנכות מקבילות שברובן היו ותיקות ומנוסות ממני. אחד מהחששות הבולטים שלהן היה הפן הטכנולוגי של הלמידה מרחוק. תבינו, מדובר בנשות מקצוע מסורות, אכפתיות ויצירתיות שמסיבות כאלו או אחרות מעולם לא נאלצו לשלב כלים טכנולוגיים כחלק מתהליך ההוראה שלהן ומבחינתן הסיטואציה הזו הייתה לא מוכרת ומאיימת מאד. אז חוץ מלנשום עמוק ולהבין שזו המציאות החדשה שצריך להבין, ולכולם (כולל אלו המנוסים בשימוש בכלים טכנולוגיים) הסיטואציה הזו לא מוכרת, אני חושבת שיש כמה דברים שאפשר לעשות סביב פחד משימוש בכלים טכנולוגיים.
למזל כולנו, הרשת געשה ורעשה סביב הסוגייה הזו בדיוק. מספיק לחפש במנוע החיפוש "כלים ללמידה מרחוק" כדי למצוא עשרות אתרים שמדגימים ומפרטים על כלים טכנולוגיים לשימוש. כדי לא ללכת לאיבוד בתוך שפע הכלים האלו, אני מציעה לחזור שוב לתחילת הפוסט ולענות לעצמנו- מה המטרה שחשוב לי שתועבר? אילו כלים הייתי בדרך משתמשת בהם בכיתה כדי שיעזרו לי להעביר את המטרה? בהתאם לתשובות של השאלות האלו לבחור כלי אחד או שניים שעונים על הצורך.
להיעזר בתלמידות/ים! לכל מורה יש את התלמיד/ה הזו/ה שמבין/ה היטב בכל מה שקשור לאפליקציות ו/או תוכנות שיכולות לסייע. לאחר תהליך הדיוק שתואר בתחילת הפוסט, אפשר לבקש מאחד התלמידים לאתר כלים מדוייקים. הם גם יכולים לסייע במהלך השיעור עצמו בהפעלת הכלים. מניסיון, אם הסיטואציה מוצגת כראוי (הבנתי שאת ממש טובה עם מחשבים, אוכל לבקש את עזרתך בשיעור הבא?) הם כל כך שמחים להראות שהם יודעים, לסייע ולהיות חלק משמעותי יותר מהשיעור. אפשר גם להניע אותם עם שיחות משבחות להורים אחרי השיעור או להגיד תודה מול כל הכיתה על הסיוע.
שימוש במשאבים קיימים: מישהו פעם אמר לי שמקצוע ההוראה הוא מקצוע של גנבים. אחרי השוק הראשוני מהשימוש במושג "גנבים", הבנתי למה הוא מתכוון. בלמידה שמתקיימת פנים מול פנים קורה לי לא פעם שאני רואה פעילות או מתודה של מורים אחרים שמרשימה אותי. אחרי אישור של אותו המורה, אני מנסה גם את הפעילות הזו על הכיתות שאני מלמדת בהן. אני חושבת שזה נכון גם לשיעורים מקוונים - ראית פעילות שאהבת? ראית מודל של שיעור שהתרשמת ממנו? אל תהססו לנסות גם על הכיתה שלכם את מה שאהבתם. בסופו של דבר, אם אתם אהבתם את זה, אתם תהנו להעביר את זה בכיתה שלכם, דבר שידביק את התלמידים.
את/ה לא לבד #3
כמו כל למידה- גם הפעם מדובר בתהליך: הסיטואציה הזו העמידה את כולנו אל מול מציאות שאנחנו לא רגילים ורגילות בה. סיטואציות כאלו מטבען גורמות לנו להרגיש חוסר נוחות כזה או אחר, וכמו שלמדנו דרך הרגליים איזה מין מורות ומורים אנחנו בלמידה פרונטלית, ככה גם נלמד איזה מין מורים ומורות אנחנו בלמידה מקוונת או היברדית. זה יכול לקחת קצת זמן ויכולות להיות הרבה תחושות מורכבות תוך כדי. הכל נורמלי ובסדר. כל עוד תרצו להיות בתהליך מתמיד של שיפור ותהיו מוכנים/ות להשקיע את המאמץ שדרוש כדי להצליח - ההצלחה תגיע.
יש לכם דרך נוספת להתמודד עם פערים טכנולוגיים? יש לכן מודלים נוספים שאתן משתמשות בהם באופן תדיר בעת הלמידה מרחוק? תרצו להיעזר בי לחשיבה משותפת על איך להעביר את התכנים שלכם מפרונטלי למקוון? דברו אליי.
והעיקר הבריאות!
טל